דיאטות והפרעות אכילה בקרב בני נוער
כ-30% מהבנות בגיל ההתבגרות מקפידות על דיאטה מסוימת במטרה לרזות או לשמור על משקל גוף תקין ויציב. גם כ-15% מהבנים שומרים על דיאטה על מנת שלא להשמין. כיום המודעות לטיפוח הגוף גבוהה בקרב בני נוער, הם עוסקים רבות במראה החיצוני ולכן מתחילים דיאטות שונות כבר בגיל צעיר. עם זאת, ניתן לראות כי בני נוער רבים סובלים מהשמנת יתר, לכן "דיאטות כסאח" נחשבות לפופולריות בקרבם, אף על פי שידוע לכל כי הן אינן מאוזנות ועלולות לגרום לנזקים גופניים ונפשיים.
הרצון לרזות במהירות בקרב מתבגרים
בני נוער חשופים כיום לשלל אמצעי מדיה ולפרסומות רבות, הם צופים בדוגמנים ובדוגמניות המציגים לראווה גוף רזה ומראה חיצוני שתואם את ה"אידאל" השקרי הקיים, וגם בקליפים הרבים שבני הנוער צופים בהם הם רואים כיצד הזמרים והזמרות האהובים עליהם מציגים גוף מושלם לכאורה. לעתים קרובות הם מעוניינים לחקות אותם, ובגלל הרצון העז לרזות במהירות רבים בוחרים בדיאטות שעלולות להיות מסוכנות לבריאותם, במקום להקפיד על אורח חיים בריא ונכון הכולל תזונה מאוזנת בשילוב פעילות גופנית.
התנהגות אכילה לקויה
בני נוער המעוניינים להציג בטן שטוחה, רגליים רזות וגוף מחוטב מתחילים לרוב לספור קלוריות ולהימנע ממאכלים שונים הנחשבים למשמינים. בגלל חוסר מודעות ומידע לקוי הם בוחרים בדיאטות מהירות ובלתי מאוזנות, מתחילים לעסוק באופן אובססיבי במראה שלהם ורוצים להוריד במהירות ממשקל הגוף כדי להציג גוף רזה בכל מחיר.
בני נוער רבים מתחילים לפתח הפרעות אכילה המתאפיינות לרוב בהתנהגות של אכילה לא נכונה ולקויה. בקרב בנות צעירות ומתבגרות ההפרעות השכיחות ביותר הן בולימיה נרווזה ואנורקסיה. בעוד רוב ההורים מודעים לבעיית האנורקסיה שבה שיטת הפעולה היא הימנעות מאכילה, רבים אינם מכירים את תופעת הבולימיה נרווזה, הנחשבת למסוכנת באותה רמה. הפרעה זו מתבטאת באכילה בולמוסית ובהקאה יזומה זמן קצר לאכל האכילה. לצד אלה מצויים 'האיסורים' שעוברים מפה לאוזן, שלפיהם רבים נמנעים ממזונות מסוימים ללא קשר לצרכים של הגוף שלהם.
דרכים לטיפול בבני נוער הסובלים מהפרעות אכילה
לסביבה הקרובה – הורים, אחים, אחיות וחברים, יש תפקיד חשוב וקריטי: עליהם לזהות כי הילד או הילדה סובלים מהפרעות אכילה. ישנם סימני אזהרה כמו התעסקות מוגברת בקלוריות ובאוכל, הקאות, אכילת יתר, פעילות גופנית מוגזמת, התבודדות והתרחקות ממעגלים חברתיים, ירידה בהישגים הלימודיים, בעיות ריכוז, דיכאון ועוד.
בשלב הראשון נהוג להמליץ על טיפול משפחתי שבו לוקחים חלק הילד והוריו. אם המצב אקוטי, נהוג להמליץ על טיפול פסיכיאטרי בשילוב איזון המצב הגופני והנפשי. במקרים מורכבים יותר יש לאשפז את הילד במחלקת ילדים לשם פיקוח רפואי צמוד, וישנה אפשרות גם לאשפוז יום או לאשפוז חלקי במרפאות של קופות חולים ובמרפאות פרטיות המתמחות בנושא.
בכל אופן, בכל מקרה של חשש או חשד להפרעת אכילה או בעיה דומה אחרת אצל בני הנוער (ובציבור הרחב בכלל) , כדאי מאוד להתייעץ עם מומחים בתחום ולא להישאר אדישים למצב.